הממשלה ההודית תיתן מיליארד דולר ליחידות ייצור שבבי מוליכים למחצה
טֶכנוֹלוֹגִיָה
ממשלת הודו תציע יותר ממיליארד דולר במזומן לכל חברה שתקים יחידה לייצור מוליכים למחצה במדינה. הידיעה נחשפה על ידי שני פקידי ממשל הודיים, ושני המקורות ביקשו להישאר בעילום שם. אחד משני הפקידים הוא עובד ממשלה בכיר. ולפי גורמים אלו, ממשלת הודו הבטיחה לחברות הייצור שהממשלה תקנה מהם את השבבים.
כמו כן, הממשלה טוענת שיהיו גם לקוחות בשוק הפרטי שירצו לקנות צ'יפס מתוצרת מקומית. עם זאת, הממשלה לא החליטה כיצד לפנות את הסכום ליצרני השבבים. זהו אחד המקורות שחשפו מידע. ויש כיום שני יצרני מוליכים למחצה גדולים בעולם, חברת ועדות לייצור מוליכים למחצה טייוואן וסמסונג. אז בעצם, העולם תלוי בסין או בטייוואן. כעת, המתיחות בין סין להודו גברה לאחרונה, וזו הסיבה שהודו רוצה לקצץ את התלות שלה בסין. וזה, כמובן, הצורך בשעה.
לכן ממשלת הודו מעודדת חברות ברחבי העולם להקים יחידות ייצור בהודו. כעת, הודו מציעה יותר ממיליארד דולר, שהם בערך Rs. 7340 קרונות במזומן לכל חברת מוליכים למחצה שמקימה יחידות ייצור בארץ כשהיא מבקשת להתבסס על תעשיית הרכבת הסמארטפונים שלה ולחזק את שרשרת האספקה האלקטרונית שלה. מדובר בסכום עתק במזומן לכל חברת מוליכים למחצה שמקימה יחידות ייצור בארץ. לפני שנה, בדיוק דיברנו על איך ' אטמה נירבהאר בהרט 'צריכה להיות מציאות. ואחרי העימות בין הודו-סין LAC, אנו עדים לשינויים עצומים, שינויים דרסטיים, למעשה, בחזון Aatma Nirbhar.
זה בדיוק מה שסין עשתה לפני שנים והפכה למפעל עולמי. הם היו תמריצים ישירים במזומן שניתנו לבעלי המפעלים שהקימו את המפעל שלהם לפני עידנים. זה לא PLI (תמריצים לקישור ייצור). זה שונה במקצת מתמריצים של קישורי ייצור, אשר אנו עדים להם בעיבוד מזון בפריטים אלקטרוניים אחרים. מדובר בתשלום ישיר במזומן לכל מי שרוצה להקים יחידת מוליכים למחצה, זו הטבה ישירה מוחלטת.
אז אתה צריך להבחין בין PLI לזה. כי בנקודת הזמן הזו, בזמן שאנחנו מדברים, ראינו את מנועי פורד שולחים 10,000 עובדים לחופשה בגלל שלא היו להם שבבי המחשב האלה. הם היו נעדרים, הם נורו באספקה. ותודה לסינים שיש להם כ-10% נתח שוק בשבבי המחשב וכמובן סמסונג ויש עוד כמה פה ושם. אבל אני חושב שבגלל הנעילה חלה זינוק פתאומי בביקוש למחשבים ומחשבים ניידים.
ואתה יודע שבבים אלה משמשים במכוניות, הם משמשים במחשבים ניידים, הם משמשים בכל פריט אלקטרוני שיש בו מעבד. אז יש לזה דרישה של בסיס מעבד שזה לא נדרש באופן מעשי עבור כל דבר אחר, שבו אנו משתמשים בחיינו. זאת אומרת, בלי שנדע. מוליכים למחצה הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו, בשקט מאוד, בשקט מאוד והיום הפכנו להיות חיוניים. ופתאום כשהייתה עלייה בביקוש העולם מצא את עצמו לא מוכן לסוג הדרישה שהועלתה. זה מה שהכניס אותנו למצב הזה היום. הודות לנגיף הקורונה, ובזכות הסינים היחס המשתנה של העולם לסין.
אני חושב שהיום כל מדינה רוצה אספקה חלופית של יחידות המוליכים למחצה האלה ואני חושב שהממשלה ההודית תפסה בצדק רב את ההזדמנות הזו בשתי ידיים, שאם אתה להקים את זה אין מדע טילים ולייצר את השבבים האלה דרך אגב. נוכל לשלוח רקטות לירח אם נוכל לשלוח רקטות למאדים. אם יש לנו סוכנות כמו ISRO המייצרת את שבבי המחשב האלה זה לא מדע טילים. זה קל. כל מה שצריך, כי אנחנו רק צריכים להוציא את הלך הרוח שלנו שבו היינו תלויים בסין כי הם הגיעו לסין במחיר מאוד מאוד סביר במשך כל הזמן הזה. לא רק הודו, גם שאר העולם היה תלוי בתמיכה של סין וקוריאה אפילו יחידת סמסונג הייתה בסין.
אז, אני חושב שהצעד הנכון ננקט על ידי ממשלת הודו. זה יתמרץ את האנשים שלא היה להם הון לצאת בחזית ולייצר את המחשבים האלה. אם זה אכן דורש השקעה ניכרת הקמת מפעל לשבבי מחשב. אני חושב שהצעד הוא בדיוק הצעד הנכון. זה מה שצריך אם אתה רוצה שתוכנית 'אטמה נירבהאר בהרט' תמריא לקרקע. כלומר, אם אתה רוצה שזה יהפוך מתיאוריה לפרקטיקה, זה בדיוק מה שסין עשתה לפני עידנים לפני שהפכה למפעל עולמי. זה נותן מזומן ישיר לתועלת ישירה לאנשים תנו להם לבוא קדימה, הממשלה משלמת במזומן, המפעל נמצא שם, בואו נראה את היזם מנהל את היחידה מרוויחים ותופסים את היצע היצוא בשוק העולמי המקומי.
הממשלה אפילו מובטחת שנקנה אם לא תוכל למכור, אנחנו נותנים לך ערובה שאנחנו הולכים לקנות את כל ההפקה שלך חוץ ממך תהיה ביקוש עצום מצד שחקנים פרטיים. אבל אנחנו יכולים לגמרי לקנות את כל הייצור שלך. לכן, אני חושב שזה מצב של win-win אם אני יזם שמחפש להקים מפעל, אני פשוט אעשה את עיניי ואקים מפעל לייצור שבבי מחשב. אני מקבל את הכסף, אני מקבל שוק מוכן אני מקבל רצח עבודה עם הממשלה הולך לעזור לך אני מתכוון מה עוד אני צריך? כל מה שאני צריך זה להקים מפעל מוליכים למחצה בהודו. צעד מבורך מאוד מצד הימין הממשלתי.
