הרגולטור ההודי קנס את גוגל ב-162 מיליון דולר בגין שימוש לרעה באנדרואיד
טֶכנוֹלוֹגִיָה
נותן זעזוע לפעילותה של ענקית מנועי החיפוש גוגל בהודו. הרגולטור של התחרות בהודו הורה כעת לגוגל לשנות את גישתה לפלטפורמת האנדרואיד שלה וקנס את ענקית הטכנולוגיה האמריקנית בסכום של 162 מיליון דולר בגין מה שתואר כשיטות אנטי-תחרותיות.
גוגל הואשמה בניצול מופרז של מעמדה הדומיננטי בשווקים, כמו חיפוש מקוון ו-AppStore לאנדרואיד כדי להגן על מיקומן של האפליקציות שלה, כמו כרום ויוטיוב, בדפדפני אינטרנט ניידים, וגם אירוח וידאו מקוון.
גוגל קיבלה הוראה שלא להגביל משתמשי סמארטפונים מלהסיר את ההתקנה של האפליקציות המותקנות מראש כמו גוגל מפות וג'ימייל. ועדת התחרות של הודו גם הגבילה את גוגל מהסכמי חלוקת הכנסות מסוימים עם יצרניות סמארטפונים, וציינה עוד ששיטות עבודה כאלה עזרו לגוגל להבטיח בלעדיות עבור שירותי החיפוש שלה עד להדרה מוחלטת של מתחריה.
כלב השמירה על התחרות בוחן בנפרד את ההתנהלות העסקית של גוגל בשוק הטלוויזיה החכמה. וגם מערכות התשלום בתוך האפליקציה שלה. אבל הפרויקט הקשור לאנדרואיד התחיל ב-2019, נוצר בעקבות תלונה של שני שותפי מחקר להגבלים עסקיים הודיים צעירים ותלמידי בתי ספר למשפטים.
שהמקרה ההודי דומה מאוד לזה שגוגל מתמודדת איתה באירופה, שבו הרגולטורים הטילו 5 מיליארד דולר במונחים של קנסות על החברה בגין אילוץ יצרנים להתקין מראש את האפליקציות שלה במכשירי אנדרואיד.
ה-CCI גם ביקש מגוגל לאפשר למשתמשים לבחור את מנוע החיפוש הרצוי עבור כל השירותים הרלוונטיים תוך הגדרת טלפון בפעם הראשונה. מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל מפעילה כמעט כ-97% מ-600 מיליון הסמארטפונים של הודו, על פי מחקר הנגד.
עכשיו, זה די ברור מקרה שבו הדומיננטיות והמונופול למעשה שגוגל נהנית ממנו מבחינת מנועי החיפוש שיש לה, וגם מערכת ההפעלה אנדרואיד המותקנת בטלפונים ניידים, שם נמצאה על ידי ועדת התחרות של הודו שהיא מנצלת את המונופול שלה בשוק כדי לקדם את האפליקציות שלה.
זה מצב מאוד קשה, כי אתה צריך את קנה המידה של משהו כמו אנדרואיד, כדי להתחרות באפל, בוודאי ברמה העולמית. ואם מערכות הפעלה אחרות מתחילות להיכנס לשוק, אז זה הופך את הדברים אולי קצת פחות קלים עבור הצרכנים מבחינת דברים כמו החלפת מכשירים וכו'.
יש טיעונים במונחים בעד, למעשה, של מונופולים כאלה, אבל ברור מאוד, יש סימנים מאוד ברורים לכך שגוגל כאן מאוד באותה עמדה שמיקרוסופט הייתה עם חלונות בשנות ה-90.
ובוודאי עם אינטרנט אקספלורר, כדפדפן שלו, עם חלונות, כמו גם פעמים מסוימות בעבר שבהם מיקרוסופט נאלצה על ידי האיחוד האירופי, למשל, להוסיף פתק הצבעה בדפדפן לחלונות שבהם אנשים יכלו לבחור דפדפן ולא צריך לאלץ את Internet Explorer כברירת המחדל.
אז כן, זה מצב מוכר כאן. וזה משהו שנראה שקורה באופן קבוע, בצורה מחזורית, כשהטכנולוגיה מובילה בתחום.
וגם העובדה שזה לא כמו גוגל עושה משהו כזה. אפל, למשל, כאשר דוחפת את המכשירים שלה, וגם את מערכות ההפעלה שלה. זה דוחף פנימה חבורה של אפליקציות. ואנחנו ננסה להשתמש באפליקציות, נניח גוגל בטלפון של אפל, הן לא עובדות טוב ומהירות כמו האפליקציות המותאמות אישית של אפל.
אז האם יש משהו שהממשלות יכולות להציע במונחים של חקיקה כדי לספק מגרש משחק שווה, לפחות עבור האפליקציות המשמשות בטלפונים ניידים וסוגים אחרים של מכשירים שבהם ממשק המשתמש עשוי להיות שייך לגוגל או אפל, אבל האפליקציות יכול להיות שייך לחלוטין לכל אחד והם עובדים בסדר גמור?
כן בהחלט. הייתי אומר שיש כמה יתרונות Slim עבור סוג של Apple משלך. האפליקציות עובדות מעט יותר בצורה חלקה יותר, כמו שאתה אומר, עם מכשירי אייפון, למשל.
יש דברים שאפשר לעשות. רוסיה, למשל, מאלצת את אפל להציע אפליקציות רוסיות להורדה לצד האפליקציות של אפל כברירת מחדל כאשר אתה מגדיר שם מכשיר חדש לראשונה.
זה מסלול אחד. כמה מדינות אחרות יכולות לבחור לרדת. אבל אני חושב שיש טענה נגדית לזה, שהיא שפלטפורמת חומרה ותוכנה משולבת, זה כנראה מה שאפל, למשל, תטען מספקת חווית משתמש טובה יותר אם אתה משתמש באפליקציית האימייל המובנית ובאפליקציית ההודעות לדוגמה.
